ז'אן

ז'אן הציל את חיי. הוא גר דלת מולנו שנים ארוכות עד שנפטר.
וכך פתאום באמצע החיים, אני נזכר בשכן שהיה יוצא עם רובה צייד וחוזר עם ארנבת לבנה אחרי שעה. סביר להניח שיש לכם דברים חשובים יותר לעשות, אבל אם אתם רוצים לדעת איך אולי גם אתם הצלתם חיים של מישהו אתם מוזמנים לקרוא את הטור הבא.

בילדותי אהבתי לנסות דברים מוזרים. הכנסתי דיסקית צבאית לשקע כשאני עומד יחף, בעטתי בבטון במקום בכדורגל ונגחתי בכדור ברזל שהייתי בטוח שיש בו הליום. אך פעם אחת התעלתה על כולן כשעמדתי עם רגל אחת על כדור ביליארד מיניאטורי. נכון, אתם רואים את הנולד, מספר רגעים לאחר מיכן הגיעה לסופה אחת מקריירות האקרובטיקה הקצרות בעולם לאחר שאיבדתי שיווי המשקל ונחבלתי מתחת לאוזן. למרות שהאירוע לא צולם תאמינו לי שכאן בדיוק נכנס לתמונה ז'אן. הוא עצר את פרץ הדם וכנראה הציל את חיי, או לפחות כך אני רוצה לחשוב.

אז הבנתי. ז'אן לא רק צד ארנבות. היה לו עוד צד.

אבל לא רק הוא. כשאני מתבונן באנשים ברחוב אני יודע שלכל אחד מהם יש צדדים. יש סודות. יש חטאים ופסגות של קדושה. רבים מהם עשו דברים גדולים. רבים עוד יעשו. ככה זה, כשאני הולך ברחוב ומתבונן באנשים אני יודע שכל אחד מהם עשה או יעשה דבר גדול. והדברים הגדולים הם לפעמים הדברים הקטנים, כמו שאמר לי חבר אמת אהוב.
עם השנים אני מאפשר לעצמי לראות באנשים לא רק את הרובה שהם מחזיקים ביד ימין אלא גם את היד העוזרת.

ופתאום אני נזכר באיש שסימן לי להדליק אורות ברכב בשעת לילה מאוחרת, ואת זה שאמר לי לא לעבור מתחת לסולם ברחוב ואת זאת שחיבקה אותי בזמן הכי נכון. יכול להיות שזה הייתם אתם ולא ידענו?...

וז'אן עליו השלום, מה איתו? הוא היה אדם נפלא אם לא שואלים גם את הארנבות.