ניר חכם בלוג אישי

בעוד כמה ימים תגיע לסיומה אחת התקופות החשובות בחיי - "ימי מדבר". כן, לראשונה בחיי אני מעניק שם לתקופה. היא ראויה לכך. כמעט חצי שנה מאז הגעתי למקום הנמוך בעולם. וכעת, עם תחילת עונת הנדידה, גם אני אורז את חפציי לעבר ארצות הצפון ומתחיל לטפס מעלה. עוצמת המדבר אינה ניתנת לשיעור. במבט ראשון אין דבר. שרשרות הרים אינסופיות ושוממות שצבען חסר חיים, חום מעיק ומיעוט יישוב אנושי מותירים אותך חשוף. אך במבט נוסף הכל נראה אחרת. המרחב מאפשר להתרחב, להכיר את עצמך, להתאהב שוב באלוהים, ולגלות בו את החבר שתמיד חיפשת. פעם היו כאן נמרים, אחר כך נמר, וכעת נותרו רק געגועים לחיות שהיו ואינן. מי אמר שהחזק שורד? באזור הזה הכל קורה בהפתעה. פעם- פעמיים בשנה ניתן לחזות בשיטפונות המרהיבים הפורצים במלוא כוחם אל נחלי האכזב. כמעט ללא התרעה הם זורמים מלאי חיים ונעלמים אחרי מספר שעות. סופות חול צצות פה ושם ועדרי יעלים מעטרים את הנוף ומושכים את מבטי הנהגים. טעימה מלוחה מעץ אשל והליכה יחפה על שפת הים מחזירות אותי לרגע לילדות ואני מאושר. אבו- מוסא, בפונדק על קו התפר בין ישראל וירדן מזמין אותי לסודה ע