יומן החלומות

פעם ראשונה שאני מספר למישהו את הסיפור הזה. אבל לפני שנה קרה לי משהו ששינה את חיי לתמיד.
זה קרה בלילה חורפי וגשום, כאשר מרבית האנשים נותרו צפונים בביתם וכך גם אני.
באחת ההפוגות בין הרעמים שמעתי קול מוזר מעליית הגג. בהתחלה הייתי משוכנע כי הקול מגיע מבחוץ, אך מידי כמה דקות, שוב חזר על עצמו אותו הרעש. לבסוף, אזרתי אומץ וטיפסתי בגרם המדרגות לעליית הגג כשבידי עששית.
מאז שרכשנו את הבית, לא עלינו לכאן. לא הייתה סיבה. עליית הגג נותרה סגורה וחתומה מרגע בו הגענו, וכל שידעתי היה שספרים ישנים גודשים את מדפי העץ החלולים, ופה ושם מונחים חפצים חסרי תועלת.

דלת הכניסה נפתחה בקלות, אך אני נמנעתי בתחילה מלהיכנס והנחתי לאור העששית להאיר את דרכי באפלה.
לאחר הצעד הראשון הבנתי מיד מה היה הקול ששמעתי -  היו אלו ספרים שנפלו בזה אחר זה מהמדפים. כריכות הספרים החומות והמאובקות העידו כי ספרים אלו הודפסו לפני עשרות שנים, וכי בעליהן היה איש אמונה.
כך ישבתי שעה ארוכה, כשסביבי פזורים הספרים, העששית מחזיקה מעמד בגבורה, ואני מרפרף בין הדפים. לרגע היה נדמה לי כי גם הם התגעגעו לרפרוף של יד אדם בהם.

קול רעם נוסף, ולאחריו משב רוח חזק, הפילו מן המדפים את הספר האחרון שנותר עומד על תילו ישר על ראשי,
ומשם אל ידיי, שעה שסידרתי את הספרים בערמה.
כריכת הספר הייתה חומה ודהויה כמו שאר הספרים, אך ללא שם.
כשפתחתי את הספר היה כתוב בכתב יד מסודר ובגדול "יומן חלומות".
ספר זה היה כתוב בכתב יד, ובתחתיתו חותמת- "מוכן לדפוס". צמרמורת ורעד אחזו בי ולא הרפו.
ספר זה לא הודפס מעולם.

בהקדמה לספר כתב המחבר בפשטות :" ספר זה נועד כדי לעזור לבני האדם להגשים את חלומותיהם".
נסער התחלתי לעלעל בין הדפים. מתחיל לקרוא עמוד וקופץ לעמוד אחר, עד אשר כמה שורות היפנטו את מבטי :

" הגשמת חלומו של אדם אפשרית ופשוטה:
 עליו לזכור או להיזכר בחלום אחד בבהירות.
 על החלום להיטיב עם הבריות.
 עליו לראות תמיד איזה כלים יש לו כדי להתקדם.
 עליו להבין כי הוא מקבל עזרה גם כשאינו רואה אותה.
 עליו לאהוב - את עצמו, את הזולת ,ואת זה שאינו אוהבו.
עליו להאמין, תמיד".


אור העששית דעך לאטו ורק המילים האירו את העלטה.
אחזתי בידי הימנית את הספר, ירדתי בגרם המדרגות, והתעוררתי.