מידי פעם
מידי פעם נכון להעלם,
ואז,
כשאף אחד לא מצפה,
להפתיע,
ולהופיע מחדש,
על במה חדשה.
:)
ואז,
כשאף אחד לא מצפה,
להפתיע,
ולהופיע מחדש,
על במה חדשה.
:)
פגישה מיקרית עם חקלאי
אחד הזכרונות האהובים עלי נשלף מזכרון עבר מיוחד מאוד. נשלחתי לאבטח ישוב בבקעת הירדן, אחרי שמישהו הבריז ברגע האחרון. באותו הרגע זאת הייתה באסה גדולה אך עד מהרה זה התחלף לחוויה מרוממת נפש. הישוב היה ממוקם במרכז הבקעה ולדעתי זה שעה וחצי מהמקום הקרוי קאסר אל יהוד, המקום בו לפי הנצרות עם ישראל חצה את הירדן בדרכו לישראל. די מהר התמקמתי בחדר ויצאתי להחליף בשמירה חייל אחר. השקט, הנופים והאוויר הנקי היו מתת אל בימים רחוקים אלה ואני נושא איתי מאז זכרון של ארץ בראשית שעדין לא חוללה. רק קסטה ( כן... אני מהימים של הקסטות) של התקליט "מעברים" ליווה אותי בשמירה. המוזיקה תמיד הייתה אות שפיות מחיים אחרים במיוחד בשמירות האינסופיות. ביום השני חקלאי מהישוב שהוא גם רכז הביטחון, לקח אותי לסיור בשטחים הפתוחים. המרחבים היו נהדרים, פתוחים ובהם שורות שורות של גידולים חקלאים. "שלוף לך בצל משם" הוא אמר לי ואני קפצתי ושלפתי מהאדמה בצל מצופה באדמה רטובה וחיה. ריח האדמה והמגע בה היו רעננים ומלאי חיות ונחרטו בי בעוצמה. אתמול פגשתי במקרה חקלאי שהזכיר לי את החוויה, את הקשר לאדמה וכמה בישראל קשה להיו...
תגובות
הוסף רשומת תגובה