קבלת שבת - שמיני
| "וידבר ה' אל אהרון לאמר" בשעה טובה עם ישראל מעלה זבח לה'. בניו של אהרון, נדב ואביהו מגדילים ראש, מוסיפים לקורבן "אש זרה", אותה ה' לא ביקש, והם נשרפים חיים. אין ספק שאפשר היה להתחיל קצת אחרת, אבל ככה כתוב. ואנחנו זורמים. הפרשה הזאת מלמדת אותנו שיעור חשוב על גבולות בחיים. בני אהרון, למרות כוונתם הטובה, עשו יותר ממה שהתבקש מהם, ודבר זה עלה להם בחייהם. מוזר, אחרי כל הקטע עם עגל הזהב, עד שלמישהו יש מוטיבציה, אלוהים שורף אותו? לא יפה. באמת. למה לבאס על ההתחלה. אבל זה הגדולה בבורא. הוא מראה לך, שגם בקשר אליו אתה צריך לדעת את הגבולות. אל תמציא דברים שהוא לא ביקש, כי אין צורך. המחיר גדול מאוד. תעשה מה שביקש, לא יותר ולא פחות. גם באוכל, בינינו מה אכפת לו אם תאכל תנשמת, תחמס או כוס ( רציני..., ספר ויקרא פרק י"א פס' יז'). אך דיני הכשרות המפורטים, למעשה מה מגדירים מה כן ומה לא. הגדרה זו, של איסור על מזונות הינה ענין סימלי לחלוטין. ברגע שקבענו לעצמנו שיש מזונות שהם מחוץ לתחום שלנו, יצרנו גבול לעצמנו. הגבול יהיה לא רק במזונות. אלא גם בדברים שאנחנו שומעים, רואים ונחשפים אליהם. ושוב גם כאן, ממש כמו בני אהרון, אין צורך להפריז או לעשות דברים שלא נתבקשנו. הכל בסבבה, בכיף, לא יותר ולא פחות. כמו כן, יצירת הגבול מאפשרת לנו לנהל קשר בריא, גם עם הבורא, גם עם החברה סביבנו, אך בעיקר לשמור על בריאותנו ושפיותינו. שבת שלום ושקטה לכל בית ישראל. *מצורף שירם המקסים של מיכה שטרית ויוסי בנאי "תרנגול כפרות". זהו השיר האחרון אותו הקליט יוסי בנאי. |
תגובות
הוסף רשומת תגובה