קובי קימחי
בחורה יפה מסתכלת לכיוון שלנו
ברור לי שזה לא אלי
לצידי בבר יושב קובי
"קימחי"
חבר ילדות,
בחור יפה תואר
צחוקו מתגלגל ומדבק
לבושו מעיד על טעמו הטוב בבגדים
זאת בניגוד אלי
גם כשאני מאוד מנסה
אני מעט מרושל
תמיד אני נראה כאילו עוד שניה אני נכנס לפרדס להוריד תפוז מהעץ.
בחוץ באר המים העתיקה של ראשון לציון
קובי ואני כמו עוד ראשלצ"ים
זוכרים שפעם מזמן היו כאן קופים
ומושיל'ה דודו מכר כאן עיתונים בלי להחזיר עודף.
ואת זאת מול המדרחוב שמכרה פלאפל בפינה
עם צי'פס ענק ופנים כבויות
הרבה זמן לא נפגשנו
אבל למרות הכל
מסתבר כי שנות הנעורים המשותפות
עשו את שלהם
כשמשהו מקשר בין נשמות
מרגישים
"מה איתך בן אדם?"
אני שואל
אחרי שיחת גברים קצרה על המין הנשי
מבטו של קובי משתנה
לפני מספר שנים איבד קובי את אביו בפיגוע
רחמים קימחי ז"ל
הכרתי את אביו של קובי
זכור לי ערב אחד בו ביקר עם אישתו בבית הוריי
איש משפחה, אוהב את ילדיו
ועושה רבות לפרנסתם
אני לוגם מהאספרסו
גם הוא כבר כמו חבר
ומקשיב למסעו של קובי
"הקמתי ארגון בינלאומי לנפגעי טרור
וכל זמני נתון לקידום הארגון"
"אני בא מניו יורק וחוזר לניו יורק"
הוא מספר לי על גיוס התרומות
על נסיונותיו הרבים גם בארץ
לרתום את כל מי שרק אפשר לנושא
אני מתבונן בו
בילד שאיבד את היקר לו מכל
ואני רואה את העוצמה
העוצמה היא בבחירה שלו
לעלות מעלה
ולהעלות למעלה אחרים
לקחת את האובדן האישי
למקום של עשיה למען הטוב
אולי עוד בחורה יפה עוברת
אבל דבריו של קובי לוקחים אותי רחוק
אל המקום שהשתיקה אומרת הכל
אני מרגיש שאין לי איך לעזור לו
אין לי כסף לתרום או חברים בקונגרס
אני לא מכיר עיתונאים ברשתות הזרות
אני סך הכל הילד ששיחק איתו כדורגל בויניק
אבל אני מקשיב
בתוכי אני מקווה שגם זה משהו
דרכינו נפרדות וקובי חוזר לניו יורק
אני כרגיל בארץ
מידי פעם יושב באותו הבר
מביט לבאר המים הישנה
לוגם מהאספרסו
וכשאף אחד לא רואה
אני לוחש
"אלוהים, תעזור לילד להצליח"
בהצלחה חבר.
תגובות
הוסף רשומת תגובה