הימים האחרונים


בנקודה מסוימת עליך להכריע
לאן אתה לוקח את הדבר הזה שנקרא חיים
אי אפשר לשוט בים האינסופי
וכל רגע לשנות כיוון

איפשהו
גם לך מחכה חוף מבטחים

לפני חודש וחצי התחלתי לכתוב מידי יום
אני משתדל לכתוב בערך בשעה שש
מה שעולה
מה שמרגיש
בלי הכנות או ביקורת מיותרת
פשוט לכתוב
היו ימים עם המון תגובות של קוראים
זה משובב לב
מרומם
מחזק

בימים האחרונים זה דעך
אני פותח את הפוסט ורואה רק מידי פעם תגובה
זה משובב
מרומם
מחזק

למה?

פתאום אני מרגיש שסוף סוף הכתיבה אינה תלויה בדבר
היא שם
מעצמה
לעצמה

היא יצאה לעולם

היא חופשיה

אחרי שנים במחבוא
היא נרגשת מכל חיבור של אות למילה
למשפט
לדמיון

אני יודע שכבר אין דרך חזרה
מכאן השביל מוביל למקום הנכון
מאות דמויות רוצות לצאת אל העולם
שירים ,
הרגשות שאשאיל מאדם אלמוני
הכל מחכה להיברא

העיניים מסתכלות קדימה
הלב ממשיך לפעום
היד מתחילה לרשום

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הטבעוני

הוודאות שבחוסר הוודאות

טיול לילי בבני ברק