סטאר, דומינו, צ'ארלי
לפני כמה שנים גרתי ביחידת דיור קטנה במושב
היחידה היתה בחלקו הפנימי של הבית
דשא מטופח, מספר עצי תפוז וערסל היו ממש על פתח דלתי
בעלי הבית, אנשים נפלאים ומופלאים קיבלוני אל ליבם
כאילו הייתי בן אובד שחזר
עם המון אהבה
נתינה
וחיוך
מידי פעם בלילות אף הייתי מנגן תחת חלונם, שהיה ממש מעל חלוני.
והם קיבלו זאת בחן ובסבלנות
והיו לי לקהל מחזק
זאת היתה תקופה בה הגשמתי חלום
החלום היה שתמיד רציתי לגור לבד במושב
חיפשתי את השקט,
השדות
האויר הנקי
ואת החושך המוחלט המאפשר לראות את כל הכוכבים
אבל כשהתחלתי להגשים את החלום
התחלתי להרגיש שמשהו לא שלם
הייתי לבד
כשאתה לבד שום דבר לא שלם באמת
יום אחד
ממש על מפתן דלתי ראיתי כלבה
מסוג אמסטף,
אולי עוד סוג או שניים
קראו לה סטאר
היא היתה שייכת למישהי מהמושב
מישהי שהייתה נוסעת למרחקים
סטאר היתה באה אלי כל פעם כשהמישהי היתה מתרחקת
היא פשוט היתה נעמדת על יד הדלת ומחכה לתשומת לב
ואז הגיעו צ'רלי ודומינו
כל אחד מסוג אחר
והיו מצטרפים
עם הזמן המצאתי לנו שריקה
כל פעם כשהייתי שורק להם הם היו מגיעים בריצה דרך שבילים שרק הם הכירו
פעם אף איבדתי את דרכי
שרקתי, והם הגיחו מתוך החשיכה
דרך השבילים החשוכים
והראו לי את דרכי
כך הם הפכו אט אט לחבריי הקרובים
לאחר שעזבתי את ביתי במושב חזרתי אל שביליו
שרקתי אך הם לא הגיעו
שרקתי שוב
חיכיתי לקול ריצתם על הכביש לקראתי
אבל הם כבר לא היו שם
ואז באיחור של שנים
הבנתי
לא הייתי לבד
בימים בהם הרגשתי לבד
הם היו איתי
להקשיב לנגינתי
ללכת בין השבילים
להשלים את החלום
ואני
לא שמתי לב
שאני בכלל לא לבד
,הרבה דברים שאנחנו בטוחים שאינם
קיימים ממש כרגע
בחיינו
אם נסתכל קצת אחרת על מה שנמצא
אולי נבין
שבמקום שבו אתה נמצא כרגע
,כבר יש לך הכל
היופי הוא לראות את זה בזמן
ולהודות
תודה למשפחת נחום המדהימים
וכמובן לסטאר דומינו וצ'רלי
תגובות
הוסף רשומת תגובה