חמניות
אם ייצא לכם לנסוע לקיבוץ מגידו בקרוב
מיד תשימו לב לשדה החמניות העצום בכניסה
אלפי חמניות,
גדולות ומרהיבות ביופיין
ניצבות שם במלוא הדרן
החמניות מלוות את השמש במהלך היום
מסתבר שיש לזה שם
"צמחים עוקבי שמש"
הם משקימים קום יחד עם עלות השחר
ולאורך היום מלווים את השמש בתנועתה
עד לשקיעה
כשהשמש נעלמת
גם עליהם נופלת שנת ישרים
כשמסתכלים על חמניה אחת היא נראית ממש כמו שמש
יותר נכון כמו שמש שילד קטן צייר
כשמתבוננים באלפי חמניות
בשדה שלם
החמניות נראות כמו הילדים והילדות של השמש
המלווים את אמא או אבא במבטם
עוקבים בדאגה
אולי בהערצה
מרחוק
?מה יש בה בחמניה
כשכולם עמלים לאורך היום
הדבר היחיד שהיא עושה זה לעקוב במבטה אחרי מקור האור הגדול
יש משהו שמח בחמניה מביטה באור
אך כאשר יורדת החשיכה
נראה כי פניה נפולים
ואנחנו?
האם אנו, כמו החמניה, עוקבים במבטנו אחרי האור הגדול?
?או שמא אנו מפספסים
לאן אנו נושאים את עינינו בזמן שמקור אור גדול מביט אלינו
מה באה החמניה ללמד אותנו?
איני יודע
אבל בפעם הבאה שתעברו על יד שדה חמניות
אל תחפשו רק גרעינים לפצח
תעמדו במרכז השדה
ממש כמו אחת החמניות
ותעקבו במבטכם אחרי האור הגדול
עד לשקיעה
בלילה, כשלא יהיה אור
פשוט תחכו קצת
כי כל אור שנעלם
חוזר מתישהו אל העולם
תגובות
הוסף רשומת תגובה