מנחם גנדלמן ז"ל- מילה לזכרו של איש ענק
"אתה כותב מאוד יפה ,אבל לא אמרת שום דבר חשוב"
כך הוא כתב לי על מבחן בספרות
רק מי שהכיר אתו יכול לדמיין
את המשפט הזה יוצא מתחת לשפמו
עם חן, בצורת דיבור כל כך ייחודית
קצת מצחיקה
אבל עם המון אהבה לתלמיד
לפני שבוע הלך לעולמו מנחם גנדלמן
אנחנו קראנו לו סנדי
מבין המורים שהיו לי בחיי
סנדי ללא ספק היה הגדול מכולם
בשנות לימודיי בראלית בראשון
זכיתי ללמוד אצלו
בן אדם
מחנך אמיתי
ישר
פשוט
מיוחד
דווקא היום
במרחק השנים אני יודע להעריך יותר את גדולתו
איך היה מאפשר לי לצאת באמצע השיעור
כי הייתי חייב לכתוב משהו בדף האחורי של המחברת
שיר
מחשבה
איך היה מקבל כל אחד בחדרו עמוס הספרים לעייפה
על יד חדר המורים
היות ותמיד אהבתי לכתוב
ניגשתי אליו פעמים רבות לשמוע את דעתו על שיריי
הוא תמיד התפנה
והיה אומר לי בדיוק מה שהוא חושב
אם הוא לא היה אוהב
הוא היה נוקב
אבל תמיד הרגשתי,
מבין המילים
את החיבה העמוקה
אולי אהבה
פגישתנו האחרונה היתה לפני מספר שנים
ממש במקרה
בכניסה לראלית
מאוד שמחתי לראותו
אבל היה בו משהו עצוב
דיברנו שעה ארוכה
על הראלית
על החיים
על כתיבה
על כאבים
אבל הדבר הזכור לי יותר מכל היה
שהפעם לא פיספסתי את ההזדמנות להודות
אני זוכר אותי
באופן מפורש אומר לו
"סנדי תדע שמאוד אהבנו אותך
שמאוד הערכנו אותך"
הרגשתי שאני מדבר בשם כולם
אני נזכר בחיוכו מתחת לשפם שפעם נזף בי
עכשיו מחייך בבישנות של ילד
אולי מסמיק
ודמעות עולות בי בשעת כתיבת שורות אלו
באמת
אני נזכר איך היה משהו מאוד חזק באותה שיחה
מעין שיחת פרידה
ביני לביני תמיד אמרתי שאם יום אחד אפרסם משהו משיריי או יצירתי
סנדי יהיה אחד הראשונים לראות זאת
רציתי לנקוש על דלתו עוד כמה שנים
לשבת איתו לתת לו ספר או יצירה אחרת
ולהגיד תודה
תודה על הזכות שהיתה לי להיות תלמידך
נחמתי היחידה היא שהספקתי להודות לאיש המיוחד הזה
בזמן
And today you wrote beautiful and meaningful.
השבמחקI am sure that today he was proud in you.
Yossi.
thank you very much.i hope so. sometimes i realy want to send him link to my website
השבמחקhe was an amazing persone.
againg thank you:)
best wishes
Nir.
מרגש מאוד
השבמחקתודה רבה.
השבמחקמרגש ואמיתי. למדתי אצל סנדי בשנות השבעים. ממרחק של ארבעים שנה אני יודע שהוא היה המורה המשמעותי ביותר בחיי, שהניח את התשתית לדברים החשובים בחיי. הייתי בא לביתו, היינו יושבים ומדברים על ספרות ופילוסופיה ועל החיים. הוא - מורה בוגר וחכם - ואני נער בן שש עשרה. היחס שלו היה סמכותי, אבל תמיד נתן הרגשה של חברות והתעניינות. גם עכשיו, ממרחק השנים, אני מתגעגע אליו. כשחגגו לו שמונים (או שבעים) לא יכולתי להגיע. אבל כתבתי לו מכתב שבו אמרתי בין השאר: אני מאחל לילדים שלי שיזכו למורה כמוך. הקריאו את המכתב ואמרו לי שסנדי בכה מהתרגשות. אחרי עשרות שנים, אני מתרגש מחדש כשאני זוכר אותו. וזה אומר הרבה על איזה אדם ומורה הוא היה.
השבמחק