פנחס זינגר
בנין העירייה ברמלה קרוי ע"ש פנחס זינגר ז"ל
סבא שלי
יש שם שלט בכניסה
עד היום
כל מה שאני יודע עליו
הוא דרך אנשים אחרים
אני מרגיש שאנחנו ממש מכירים כבר
הוא נפטר כשהייתי בערך בן שש
פעם פגשתי ישיש בתחנת אוטובוס רמלאית
חיכינו לאוטובוס ואני, כהרגלי, שאלתי על החיים
ללא התראה,
ובלי שביקשתי הוא אמר בנימת געגוע
"הכרתי פעם איש יחיד ומיוחד
אין אנשים כאלו
קראו לו פנחס זינגר"
נרגש,
הודיתי שהאיש הוא סבא שלי
ונפרדנו לדרכנו
בראשון לציון פגשתי לימים את האיש שהיה נהגו
איני זוכר את שמו
"סבא שלך"
כך הוא אמר לי בחיתוך דיבור של פעם
"תמיד הזמין אותי לאכול כשנסענו יחד"
ומר ביגון
השכן
כשהייתי ילד אהבתי להשקות עם צינור המים את הגינה הקטנה שלו
והוא,
שמעולם לא ראה את נכדו המאומץ,
ראה בי סוג של נכד
וסיפר לי רבות על סבי
על אישיותו כאיש ציבור באותם הימים
על אישיותו הרגישה
ואבא
שפעם ליווה את סבא למפגש עם יצחק בשביס זינגר
חתן פרס נובל לספרות
שהגיע יום אחד לביקור בישראל
סבא,
שאיבד את משפחתו בשואה
חיפש קשר משפחתי לאיש
למרות שהיה.
חתן פרס נובל ספרות לא גילה התלהבות גדולה
וסבא,
שכל כך חיפש שארים בעולם
יצא מאוכזב
עצוב
בסוף ימיו סבא אסף חומרים לספר
איני יודע על מה כתב
מישהו פרץ למשרדו והחומר נעלם כלא היה
מה היה שם בדפים
אולי הוא כתב עלי
אולי לא
סבא
תגובות
הוסף רשומת תגובה