מאירה
"אולי לא שמת לב,
אבל כשדיברת היתה לך שגיאה בשפה,
במקום, אעזור יש להגיד אעזור,
אם אתה עומד בפני תלמידים עליך לדייק בשפה"
אני חייכתי נבוך
והודיתי
"את צודקת אני מודע לעובדה שיש לי שגיאות בשפה פה ושם
גם כשאני כותב יש לי שגיאות מידי פעם
"
נדמה לי שלמרות אהבתי העצומה לכתיבה
הבנתי כי יהיו לי שגיאות כדי שתמיד ארגיש שיש לי מה ללמוד
ממש כמו בחיים
אחרי שהרגשתי נזוף התפניתי לשאול אותה לשמה
שלום לך שמי מאירה"
הגעתי לכאן עם הנכדה שלי"
אישה בשנות השבעים לחייה
פניה אומרים טוב
דיבורה מלא רוך
משהו בה אומר כי סיפורה נכתב על יבשת אחרת
"רואים שאתה מאוד אוהב את הילדים"
שוב נותרתי נבוך
נדמה היה כי הפעם זכיתי למעט הכרה
ענין זה נסך בי בטחון
"כן , מאוד, אבל אני חושב שלא חשוב מה אתה עושה חשוב שתעשה מתוך מקום של אהבה"
ניסיתי להוסיף משהו חכם
לאחר שתיקה קלה,
מבט עוקב בדאגה אחרי ריצת התלמידים
העזתי לשאול
"ובכן מה את עושה בחיים"
היא הביטה בי במבט ישיר
חכם
עם המון נסיון
ואמרה בפשטות
"אני מרדימה"
"רופאה מרדימה"
"וואו התפעלתי בקול
נשמע מענין"
לאחר סיפור חייה המרתק
המצוי ברובו בדרום אפריקה
התפנתי לשאול על הרדמה
"מה קורה שם?
שאלתי סקרן
היא חייכה ואמרה
"אומר לך את האמת,
איש לא באמת יודע מה קורה כשנרדמים"
"אפילו אני לא יודעת
"ואני נחשבת מומחית גדולה
המשכנו לדבר על החיים
על השינה
על אלוהים
ואם נבראנו בצלמו האם גם הוא מידי פעם מנמנם
אולי נרדם בהקיץ
בין לבין היא אמרה בחן
"רופאים אחרים אומרים לי
אנחנו מרדימים ואת מאירה"
מענין איך שיחה על שינה יכולה להיות כל כך מעירה
תגובות
הוסף רשומת תגובה