סיפורו של יוסף בצרי
עיראק
ינואר 1952
יוסף בצרי, עו"ד צעיר בן 26 , עושה את דרכו לעמוד התליה
המילים האחרונות שיצאו מפיו
"תחי מדינת ישראל"
יוסף היה דוד של אבא שלי.
אח של סבתא פרחה ז"ל
סביר להניח שאם לא היה בנינו קשר משפחתי כזה
לא הייתי שומע על הבחור הצעיר והאמיץ הזה.
עינויים רבים עבר ולצידו פעיל נוסף
שלום צאלח
הרוגי המלכות
הסופר יהודה אטלס,
מתאר בספרו "עד עמוד התליה "את המסע אותם עברו עד לסוף המר
היות ויהודה אטלס כתב ספרי ילדים רבים
הוא נהג להרצות בפני ילדים
לפני מספר שנים,
בעודי מכין קפה בחדר מורים,
בבית ספר בו הדרכתי
הצטלבו דרכינו
אני, זיהיתי אותו ופניתי בהתרגשות
"שלום לך"
ובלי הקדמות מיותרות אמרתי
"יוסף בצרי, היה דוד של אבא שלי"
אמרתי ובקולי מעט גאווה
הוא היישר את מבטו וסיפר בקצרה על תהליך כתיבת הספר
בין צלצול ההפסקה לצילצול השיעור
איני זוכר על מה דיברנו,
אך העובדה כי ימיו האחרונים של יוסף מתוארים בספרו בפירוט
הינם עדות היסטורית מרתקת על חייו של יהודי צעיר
במקום אחר
בזמן אחר
מציאות אחרת לגמרי
בילדותי הסיפורים עליו נשמעו לי מיסתוריים ומרתקים
תמיד הוא הצטייר בעיניי כאיש מבוגר
ככה זה כשאתה צעיר
עם השנים, הוא נשאר באותו הגיל
ואני ממשיך להתבגר
כבר לא ילד
פחות תמים
בעצם תלוי מי מסתכל
אני מבין יותר ויותר את ההקרבה
את התרומה של יוסף ושל אנשים כמותו לכך שאנחנו יושבים כאן
בישראל
בשנת 2010
אבל יוסף מוביל אותי להמשך השרשרת
לעובדה שעכשיו יש מבני עמנו
כמו בכל דור
הנושאים על נפשם את האחריות להמשך קיומו של עם ישראל
הם עושים זאת בחשאי
על רבים מהם לעולם לא נשמע
לא נדע
הם עושים זאת בשתיקה
תגובות
הוסף רשומת תגובה